איך מייצרים שינוי גדול בצעד קטן

"מסע בן אלף קילומטרים חייב להתחיל בצעד אחד" (לאו טסו)

כשאנחנו רוצים לשנות או להשתפר – אל תחפשו שינוי גדול ומהיר אלא שינוי קטן ומצטבר, כי השינוי הקטן היומיומי הוא זה שמאריך ימים. ההסיבה לכך היא ברובה פיזיולוגית.

לכל בני האדם יש מנגנון קדום במוח שתפקידו לעורר חלקים בגוף שלנו כשאנחנו נמצאים בסכנה (האמיגדלה). המטרה העיקרית שלו היא לעזור לנו לשרוד! האמצעי – כאשר הוא מזהה מצוקה או ניסיון לשנות מפעולת שגרתית ובטוחה – הוא מפעיל את מנגנון האזעקה הישרדותי שלו (לחימה/מנוסה/קיפאון). המנגנון הזה פועל, בין היתר על ידי שיתוק חלקים אחרים כמו חשיבה רציונאלית או יצירתיות שעלולה לשבש או לעקב את הפעולה הגופנית של בריחה או לחימה.

כלומר כשאנחנו עומדים בפני שינוי או אתגר שמעורר רמה מסוימת של פחד - האמיגדלה נכנסת לפעולה והגישה שלנו לחשיבה יצירתית או רציונאלית הופכת למוגבלת ולפעמים פשוט נחסמת.

מה הפתרון ?

צעדים קטנים!

יעדים קטנים קלים להשגה לא מייצרים אצלנו תגובה של פחד מאוד גדול – אנחנו מנטרלים את האזעקה במוח ומייצרים מסלולים חדשים במוח שמחלישים את ההתנגדות לשינוי.

למשל במקום לחשוב על איך אני מוריד 7 קילו ממשקלי ב- 4 חודשים, אני יכול להתרכז בלרדת חצי קילו בחודש.

ממה מורכבים צעדים קטנים?

ראשית, משאלות קטנות. שאלות קטנות עוזרות לנו לעקוף את הפחד ולהגדיל את היצירתיות.

שאלה כמו מה הייעוד שלי בחיים? או איך אהפוך את חיי למאושרים יותר? הן שאלות גדולות מידי ומפעילות את כל האזעקות שלנו.

לעומתן שאלה כמו מה אוכל לעשות היום במשך 5 דקות שיגרום לי להרגיש כייף/סיפוק היא שאלה קטנה והרבה פחות מפחידה.

במקום איך אני יוצאת מהמינוס אני יכולה לשאול מה אוכל לעשות במשך 5 דקות ביום כדי להקטין את ההוצאות שלי? המוח שלנו שאוהב שאלות קטנות, יקלוט את השאלה ויתחבט בה. אם נמשיך לשאול את עצמנו את השאלה לבסוף המוח גם יפלוט לנו פתרון.

דוגמאות לשאלות:

• אם אתה לא מאושר ולא יודע למה – אילו היה מובטח לי שלא אכשל, מה הייתי עושה אחרת?

• אם אתה מנסה להגיע לידע – איזה צעד אני יכול לעשות לקרא השגת היעד שלי?

• איזה צעד אני יכול לעשות כדי לשפר את בריאותי? /את הקשרים שלי/ את הקריירה שלי...

• אם אני בעימות עם אדם – איזה דבר טוב אני יכול לראות באיש הזה ?

• איזה דבר קטן מיוחד בי? בבן הזוג שלי? במקום העבודה שלי?

שנית ממחשבות קטנות - מחשבות קטנות לא מפחידות אותנו והם עוזרים לנו לפתח כישורים והרגלים חדשים בלי להניד אף שריר.

עצם העובדה שאנחנו מדמיינים את עצמנו עושים דברים חדשים וקטנים - תעזור לנו לפתח כישורים חדשים. המטרה היא לתרגל פעולה באופן מנטלי על ידי שימוש בכלל החושים שלנו. כלומר אנחנו מתמקדים במטרה עתידית מסוימת שגורמת לנו לחשש ומחליטים על כמה שניות ביום אנחנו מוכנים להקדיש בכל יום לנושא. תזכרו שהמחויבות צריכה להיות כל כך נמוכה כדי שלא תייצר התנגדות. מה שחשוב זה עצם החזרה. ואז שוכבים במקום נוח ומדמיינים את הסיטואציה לפרטי פרטים. תשאלו את עצמכם מה אני רואה? שומע? מריח? חש? מי נמצא שם? איך הם נראים? מה הם לובשים? באיזה תנוחה הם נמצאים? דמיינו שאתם מבצעים את אותה הפעולה, מה אתם אומרים? איך אתם נשמעים? מה המחוות הגופניות שלכם? דמיין תגובה חיובית לפעילות שלך.

אחר כך, פעולות קטנות - בסוף הרי צריך לעשות בפועל. החוכמה היא לייצר פעולות קטנות, אפילו פעוטות שראות לפעמים חסרות ערך. פעולות קטנות מצריכות מעט זמן ומעט כסף, הם נוחות ונעימות ולא מייצרות פאניקה או לחץ בעוד שינויים גדולים עלולים לחזור כבומרנג. פעולה ראשונית קטנה מוחקת לרוב את ההתנגדות לפעולה גדולה.

למשל הורדת גרגר סוכר מהקפה פעם ביום – מעוררת הרבה פחות התנגדות מהורדת סוכר לחלוטין. הליכה של 5 דקות פעם בשבוע מעוררת הרבה פחות התנגדות מלהירשם לחדר כושר וללכת 4 פעמים בשבוע.

ברגע שהתחלנו צעד קטן וראינו שהשד אינו נורא, המוטיבציה להגדיל אותו תלך ותגדל עם הזמן. וגם אם לא מייד הרי זכינו בפחות גרגרי סוכר וביותר פעילות גופנית מקודם לכן, כשלא עשינו כלום.

בהצלחה.